אחד מכללי האצבע הידועים בעולם ההשקעות, הוא ששוק ההון נוטה לעלות לאורך זמן. כך למשל מדד ת"א 125, המשקף את הביצועים של  125 החברות בעלות שווי השוק הגדול ביותר בבורסה הישראלית, הכפיל את שוויו פי 3.22 והניב תשואה שנתית ממוצעת בגובה 11.1% ב- 20 השנים האחרונות (מה- 1 ליולי 2004 ועד ה- 1 ליולי 2024).המשמעות: אדם שהשקיע 100,000 ₪ במדד ת"א 125 ב- 1 ביולי 2004, ראה איך שווי התיק שלו מזנק ל- 322,000 ₪ לאחר 20 שנה בדיוק. אך מה קורה כאשר במהלך אותה התקופה מתרחשים משברים שגורמים לחוסכים רבים למשוך את ההשקעות, ולחזור להשקיע רק לאחר סיום המשבר? 

בדיקה שביצע בעבר גדי טולידאנו מבית ההשקעות פסגות, חשף נתונים מעניינים: בין השנים 1996 ל- 2006 שוק המניות הישראלי עלה ב- 300%. למרות זאת, המשקיעים בקרנות מנייתיות הפסידו באותה התקופה 58% בממוצע על השקעתם. איך זה ייתכן? אותם משקיעים קנו ומכרו בלי הפסקה את הקרנות והמניות שברשותם. כך שלמעשה הם נפלו לאחת המלכודות הכי גדולות של עולם ההשקעות: כשהשוק עלה הם קנו מניות וקרנות ביוקר, וכשהוא ירד הם מכרו בזול. בכך הם הפסידו פעמיים: הם גם קיבעו את ההפסדים בעקבות מכירת הנכסים הפיננסים בשיא הירידות, וגם הפסידו את העליות החדות שהגיעו בתקופה שלאחר מכן. אם אותם אנשים היו מחזיקים את ההשקעות לאורך אותה תקופה בלי לבצע שינויים, הם היו יכולים לשלש את השקעתם. 

הדינאמיקה הפסיכולוגית של עולם ההשקעות חוזרת על עצמה לאורך ההיסטוריה, גם כאשר מדובר בהיסטוריה הקרובה: כך למשל עם פרוץ מגפת הקורונה השווקים ירדו בחדות תוך זמן קצר, אך בחלוף מספר חודשים השווקים נסקו והתעלו על הירידות. חוסכים שמימשו בין לבין את ההשקעות בעקבות החששות, הפסידו בגדול. 

אז הבנו איך החלטות פזיזות בתקופת משבריות יכולת לפגוע בצורה משמעותית בחסכונות שלנו. השאלה היא איך יודעים מתי כדאי לנשום עמוק ולהשאיר את ההשקעות ללא שינוי, ומתי כדאי לשקול לבצע פעולות דוגמת מעבר למסלול השקעה סולידי יותר? ריכזנו עבורכם 3 כללי אצבע שיכולים לסייע.